הקרב על טהרת המשפחה ומקומה של ההלכה

בשנים האחרונות נשמע קולן של נשים שהחליטו באופן מודע להפסיק לשמור את שבעת ימי הנקיים. הסיבות לכך הן שונות ומגוונות ומי שכבר שנים מנסים להוביל את הנושא ולקחת אותו צעד קדימה, הם רופא הנשים ד"ר דניאל רוזנק ופעילת הר הבית רבקה שמעון. המצדדים בביטול חומרא דרבי זירא, מנסים להיתלות באילנות שונים כדוגמת דפנה מאיר הי"ד שעסקה רבות בנושא. לעומתם מתייצבת שורה ארוכה של רבנים ורבניות מכל קצוות הזרמים בציונות הדתית, הטוענים בתוקף שמדובר בהלכה פסוקה שלא ניתן לבטלה, בטח לא באופן גורף ובקלות דעת. מכנס שנערך לאחרונה ובחוברת שהגיעה לידי 'כיפה', ניתן להתרשם שחזית ההתנגדות רחבה מאוד וכוללת דמויות תורניות, מהשמרניות ועד הליברליות ביותר.

לפני מספר שנים כתב ד"ר דניאל רוזנק, רופא נשים בכיר ואדם דתי, ספר שעוסק בביטול שבעת ימי נקיים. אל הקריאה שלו הצטרפה רבקה שמעון, פעילת הר הבית, מדריכת כלות ומנחת קבוצות להעשרת זוגיות. הנושא המשותף שדחף את שניהם לסוגיה הוא עניין ה"עקרות ההלכתית", תופעה שבה נשים טובלות לאחר ימי הביוץ, כך שהן לא יכולות להיכנס להריון. חשוב לציין שלשניהם יש סיבות נוספות שהובילו אותם לקריאה פורצת הגבולות. באתר שהקימו נכתב על ד"ר רוזנק שנחשף כגניקולוג דתי, "לזעקתם הכבושה של הזוגות הרבים המבקשים לשמור על ההלכה, אולם כושלים בהתמודדות עם החומרות". שמעון מצדה מביאה פן נוסף והוא נושא דיני המקדש והעובדה שלטענתה נשים חייבות לדעת להבחין בין נידה לזבה, כפי שיהיה בזמן הקמת הבית השלישי.

"אני שייכת לקבוצת נשים", אומר שמעון ל'כיפה', "שביניהן יש רבניות ומנהיגות קהילה. כולנו אורתודוכסיות וחלקנו מטפלות בבעיות זוגיות ופוריות. אנחנו לא באות להתנגד להלכה ולקטוע את הרצף ההלכתי של כל הדורות, אך חשוב להבין שיש מצוקה מאוד גדולה שעולה מהשטח".

לדבריה ישנן שלוש סיבות לעמדתן. "השתיים הראשונות מתקשרות לנושא ה'עקרות ההלכתית'. מצוות פרו ורבו שנמנעת בעקבות העקרות הזו, ופיקוח הנפש שבנטילת הורמונים לדחיית ביוץ, שרק בזכותו של ד"ר רוזנק, נחשפתי לנזקים שבלקיחתן".

הרובד השלישי בהשקפה המאוד לא מקובלת ששמעון מציגה, נוגע לתחום מרכזי בו היא עוסקת והוא הר הבית ובית המקדש. לטענתה, "היום נושא שלום הבית ממש זועק לעזרה. יש ריחוק גדול מידי בין בני זוג, שפיזית נמצאים יותר ביחד מאשר בעבר וזה יוצר לא מעט בעיות, שהן תוצר של תקופת החורבן".

על שלושת הנקודות האלה, מוסיפה שמעון זווית חדשה שהיא פרי יוזמתה האישית. "בזמן המקדש", היא מסבירה, "נהיה חייבות להבחין בין נידה לזבה, בגלל קורבן זבה. זבה (אשה שמדממת שלושה ימים רצופים בימים בהם לא צפוי וסת, מ.ו.) זה בעצם מצב של חולי ולא יכול להיות שכל הנשים יוגדרו כחולות".

לטענתה, יש רבנים שאמרו לנו שכיוון שבנות ישראל קיבלו עליהן את החומרה הזאת, בנות ישראל גם ישיבו טהרה ליושנה. זה משהו שהתפתח בעקבות החורבן וזה הושפע מעוד גורמים סביבתיים כמו הגלות ובורות רפואית".

(צילום: ) רבקה שמעון: "לא יכול להיות שכל הנשים יוגדרו כחולות"

שמעון מספרת שהיא חלק מקבוצת נשים לא קטנה שמנסה להעלות את הנושא על סדר היום, "אנחנו יושבות ודנות בסוגיות האלה מהבחינה ההלכתית. אנחנו ממש לא באות לצורך מאבק או מלחמה נגד המסורת ונגד הרבנים".

מי הרבניות שתומכות בביטול שבעה נקיים?

"יש רבניות מוכרות, אך הן עדיין לא מוכנות להיחשף".

ואיזה רבנים עומדים מאחורי העמדה הזאת?

"יש לי ניסיון עם רבנים שכשמגיעות אליהן נשים באופן פרטי עם בעיות כאלו ואחרות, הם מתירים לנשים לטבול כדאורייתא אך הם לא מפרסמים את זה".

אבל זו אפשרות לפתרון בעיה פרטית, השאלה היא האם יש רבנים שבאופן עקרוני וגורף מסכימים עם ביטול שבעה נקיים?

שמעון לא עונה על השאלה באופן ישיר ורק אומרת ש-"ישנה מצוקה מאוד מאוד גדולה מהשטח ואם אנחנו לא ניידע נשים שיש להן אפשרויות נוספות, הן פשוט תמשכנה לסבול. זו מצווה כדי שנשים לא יסבלו. אני וחברותיי מקבלות הרבה מאוד פניות בבקשה לעזרה".

לסיום, היא מבקשת להדגיש שהיא והתומכות בעמדתה לא ממהרות לקבוע עובדות בשטח, "אנחנו לא נחפזות ופנינו לבירור כדי שנוכל להשתמש בכלים שההלכה מאפשרת לנו. בנוסף לכך יש לנו חזון לעתיד שבו נצטרך להתאים את עצמנו למציאות של מקדש וזה הזמן להתחיל ולברר את הסוגיות האלה".

(צילום מסך מיוטיוב)

אחת המתנגדות הגדולות לתופעה שהחלה כבר לפני יותר מעשור, היא יועצת ההלכה ומנהלת אתר הלכה ובריאות האישה במדרשת נשמת, הרבנית תרצה קלמן. לדעתה, העיסוק התקשורתי בנושא רק מעצים את התופעה ולא מוביל למחוזות חיוביים, ובכל זאת היא הסכימה לומר כי לדעתה, "אין דרך הלכתית בתוך ההלכה המקובלת לוותר על שבעה נקיים".

לדבריה, "הנשים שרוצות להפסיק לשמור שבעה נקיים מתחלקות לשני סוגים. סוג אחד - נשים שפועלות כך מסיבות אידאולוגיות וזה בינן לבין ריבונו של עולם. הסוג השני כולל נשים שחושבות שזאת אופציה לגיטימית ושזו איזו מחלוקת קטנה בין שתי דעות מקובלות".

אל הקבוצה הזאת הרבנית קלמן מכוונת במיוחד, "זאת אותה קבוצת אוכלוסיה שחשוב לי לדבר איתה ולהסביר שזה פשוט לא נכון. למיטב ידיעתי אין שום דרך הלכתית לוותר על שמירת שבעה נקיים על פי התורה שבעל פה. יותר מזה, מי שרוצה לשמור דין דאורייתא כנראה נכשלת בדין דאורייתא. עוד לא פגשתי מי שיודעת לשמור משהו שמכסה את שמירת הדין דאוריתא".

"הנושא הזה כואב לי מאוד", היא אומרת ומוסיפה שבעיניה, "זהו שיח שהוא חלק מתופעות רחבות הרבה יותר שמציפות שאלות חברתיות לגבי מקומה של ההלכה בחיינו. התסכול שלי הוא שהשיח בנושא הזה צומח לפחות ברוב המקרים מתוך חוסר הבנה של הנושא ההלכתי וחוסר הכרות עם עולם ההלכה".

הרב רא"ם הכהן: "תופעה נוראה"

הרבנית קלמן אמנם חושבת שעיסוק מוגזם בנושא עלול להזיק יותר מאשר להועיל, אך באיגוד רבני קהילות החליטו לפני כחודש, לקיים כנס מיוחד בנושא שסוקר ע"י התקשורת המגזרית. את האירוע יזמו נשות הרבנים המשתייכות לאגף הנשי בארגון.

אגף נשות רבנים באיגוד רבני קהילות, הוקם לפני כחצי שנה, בעקבות צרכים שעלו מהשטח ושאלות איתן נאלצו להתמודד נשות הרבנים מלמעלה מ-200 קהילות בארץ. במטרה ללמוד ולהתמקצע, נפגשות הרבניות אחת לתקופה וביחד הן לומדות ומלבנות סוגיות שונות שצפות כתוצאה מהמפגש להן עם השטח.

בעקבות השיח שנוצר בסוגיית שבעה נקיים, ביקש הפורום המוביל של האגף, הכולל את הרבנית טובה אליהו, הרבנית רות בנימין והרבנית יסכה רגב, לכנס דיון מיוחד. לדיון הוזמנו רבנים הנחשבים שמרנים לצד כאלה הנקראים ליברלים, ביניהם: רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו, ראש ישיבת עתניאל ורב היישוב, הרב רא"ם הכהן וראש מכון פוע"ה, הרב מנחם בורשטיין.

מי שעומדת בראש האגף היא הרבנית יסכה רגב מצפת. ל'כיפה' היא אומרת כי "ישנה תופעה שעד עכשיו היתה קיימת מתחת לפני השטח, שנשים בחרו מיוזמתן להפסיק לספור שבעה ימי נקיים. הטענה המרכזית שלהן היא שצריך להקשיב לגוף, מאחר ובזמן התקופה הזאת מתעורר הרצון בקרבה בין בני הזוג. בנוסף לכך עלתה הטענה שמדובר בגזרה שעלתה מתוך חומרה". רגב מציינת ש-"מה שמדהים בכל הסיפור, שנשות ישראל הן אלה שקיבלו ודחפו לזה. בנות ישראל קמו ואמרו שהן לא רוצות להתבלבל בין דם לדם ולכן קיבלו עליהן את הגזירה הזו".

לדבריה, היה חשוב להן שהכנס יעורר מודעות לתופעה וייתן להן כלים להסביר את חשיבות נושא שבעת הנקיים, "חשוב לנו הצד ההסברתי וכמובן המקום ההלכתי. היום יש ליברליות דתית שלא תמיד מגובה בפסיקה הלכתית. חשוב לציין שאין אף רב ואף פסיקה שמתירה להפסיק לספור שבעה נקיים". רגב מעוניינת להדגיש באמצעות הכנס, "שהרבנים דנים בכל הסוגיות, שקיים שיח מתמיד ושבכלל ההלכה היהודית היא מותאמת וכל הזמן בוחנת ומחדשת. אנחנו כנשים רוצות לקדם את הבית שלנו ממקום של קדושה וטהרה כי הבית תלוי רבות בקדושת האשה".

בכנס נדרשו הרבנים לשאלות כמו, האם הפסיקה ההלכתית יכולה להשתנות ולהתחשב בצרכי האדם השונים, כמו למשל ההורמון שמעורר את הרצון לקרבה בין בני זוג בזמן שבעה נקיים? מה אומרת ההלכה לגבי 'עקרות הלכתית'? וכיצד מתמודדים עם פרסומי פסיקות והתנהלויות שחורגות מההלכה המקובלת?

הרב רא"ם הכהן פתח ואמר שבעיניו "התופעה היא נוראה ואני מוטרד ממנה מאוד, אבל אני עוד לא מצאתי רב אחד שיאשר להפסיק לספור שבעה נקיים". הרב שמואל אליהו התייחס לטענה שישנם רבנים התומכים בעמדת ביטול שבעה נקיים ואמר שאמנם "במקרים פרטיים ונקודתיים ניתן לראות כיצד מתמודדים ומה עושים, אך ככלל אין רב שיתיר דבר כזה. הוא לא קיים וכל הרבנים שנקבו בשמם, מכחישים זאת לחלוטין".

מצד הרבניות שנכחו בדיון, עלו הטענות שמדובר בתופעה שהיא רק קצה הקרחון בנושא גדול הרבה יותר, "התופעה באה לידי ביטוי", ציינה אחת מהן, "בעיקר בקרב נשים שמחשיבות את עצמן כיראות שמיים".רבנית נוספת אף קוננה על כך שלדעתה, "לפעמים נדמה שאי אפשר להזכיר את המילה הלכה ליד חלק מהזרם הדתי וזה כואב".

הרב אליהו טען: "כל רב שפוסק בענייני טהרה יודע גם לתת את הפתרון. הנקודה החשובה היא מהיכן זה מגיע. לכל פרי יש את הקליפה שלו". הרב שיבח גם הוא את התעוררות הלימוד והשיח ההלכתי שמתגבר בקרב נשים, "יש היום דבר חדש ומבורך מאין כמותו וזה לימוד תורה של נשים. בעיני זה חלק מתהליך הגאולה".

עם זאת הוא סייג ואמר ש-"כמו כל דבר טוב בעולם יחד עם הצמיחה שלו יש גם סייגים. צריך להיזהר שלא יכנסו כל מיני מחשבות על מהפכות שמקורן במחשבות זרות ולא נקיות. אני חושב שזו הסכנה שיש בנושא היועצות ההלכתיות. מצד אחד צריך כמה שיותר נשים שמבינות בנושאי הלכה וטהרה אבל צריך להיזהר שלא להתנתק ממסורת אבות".

רבנית נוספת טענה שהיא מרגישה "שהדגל לא תמיד טהור. בעיני זה חלק מהפוסט מודרניזם ששום דבר לא מוחלט ואף אחד לא יגיד לי מה לעשות"

ראש מכון פוע"ה הרב מנחם בורשטיין, אמר בהקשרם של יועצות ההלכה שלדעתו "הן נהדרות, אך צריך לשים לב שלא יתעורר הרצון לחרוג ולרצות להפוך לפוסקות הלכה. אני חושב שניתן לתת ליועצות ההלכה גדרים יותר ברורים".

דפנה מאיר ז"ל: "אין לי גדלומטר"

מי שעסקה בסוגיה הזאת רבות, היא דפנה מאיר הי"ד שנרצחה לפני כשנה בפיגוע דקירה עתניאל. מאיר שעבדה כאחות, שימשה בין היתר גם כיועצת זוגיות ומיניות וחקרה את נושא ה'עקרות ההלכתית'. בספר שיצא לאחרונה לזכרה בהוצאת 'ידיעות אחרונות', פורסמו חלופת מכתבים בין מאיר לרב בורשטיין, בנוגע לזוג שנקלע לבעיית פוריות.

בנובמבר 2014 כתב הרב בורשטיין לדפנה מאיר: "פנה אלינו זוג שהיתה לו בעיה בכניסה להיריון והוא חשש שמדובר ב"עקרות הלכתית". הוא טען שאת אמרת לו לוותר על שבעה נקיים. אמרנו לו שלא יכול להיות הדבר, כיוון שלמדת אצלנו וראית שיש הרבה פתרונות, גם ללא תרופות. בכל מקרה אני ממליץ ללכת על פתרונות מבלי לוותר על שבעה נקיים. במיוחד שממחקר שעשינו פתרנו את הבעיה ללא פתרון מסוג זה. כיוון שאין שום פוסק בעל סדר גודל שמתיר כאלו דברים, הזוג אח"כ נשאר עם התחושה שיש לו ילד עם בעיה הלכתית סמויה. כך שמאוד אשמח אם תאפשרי לנו לנסות פתרונות אחרים בנושא. כמובן שכל הדברים האמורים הם בתנאי שהזוג ציטט אותך נכון".

מאיר כתבה לו בתגובה מייל חריף ומכבד כאחד, שתמציתו פורסם בפייסבוק וכעת הוא מובא בחלקו גם כאן: "לכבוד הרב מנחם בורשטין היקר לילה טוב. פנו אליי הרבה מאוד זוגות במשך השנים עם הבעיה הזו. לא זוג אחד. אחרי שלא הצליחו לקצר את ימי הדימום באמצעים טבעיים ותרופתיים, ואחרי ששאלו רבנים והציעו להם הורמונים אותם סירבו לקחת (הרבה מסרבים לקחת, כשם שהרבה מסכימים לקחת), אני מציעה להם כמה אפשרויות.

מאחר שאיני פוסקת הלכה, איני תלמידה חכמה ואין לי שום יומרה בתחום, אני אומרת להם שכדאי להם לפנות לרב פוסק שיסביר להם את ההלכה בנדון, שייזהרו בה, כדי לא לעבור על דאורייתא. וגם שישאלו את הרב מפני שאיני מתמצאת בפרטיה, אף כי אני כן מתמצאת בפרטיה, אבל אני לא רוצה לפרט את הכללים כדי שלא ידלגו על שלב הרב ויחשבו שאני פסקתי להם.

זה לא טוב להם שאחר כך "יגלו" שאני לא רבנית ונולד להם ילד בחטא. ולא טוב לי, כי אני לא מעוניינת לקבל מכתבים מהסוג ששלחת לי כעת במייל. ולכן אני נזהרת בזה מאוד. בפן המעשי אני מציעה להם לפנות לרב ד', שנותן היתרים בתחום בשאלות אישיות (ומכחיש בפומבי), או לרבנית מלכה פיוטרקובסקי.

בעניין מה שכתבת על פוסק בסדר גודל, באותיות גדולות. אני לא מפרידה בין פוסקים גדולים לפוסקים קטנים. אין לי "גדולומטר". מבחינתי, רב שעבודתו ועיסוקו ברבנות וקיבל את תעודת ההסמכה שלו ביושר, והולך בדרכי ה' ושומר את מצוותיו, הוא רב לכל דבר ועניין. ורב אמיתי שהתיר קיצור שבעה נקיים לצורך הולדה - יד ה' לימינו, ואם יש עבירה, היא על הרב ולא על הזוג ולא על הילד. לכן אני משדלת אנשים לפנות לרב.

כל השנאה הזו וההתנשאות הזו שאתם הרבנים מפגינים אחד כלפי השני זה החילול ה' המצער והגדול ביותר שיש בעולם. ואת זה אני כותבת לך בדמעות. קבל נא בענווה את התוכחה הזו, שהיא אמת מצערת. אין לי שום אינטרס להגיד לך את זה כך, בצורה הזו. ויש לי לכאורה רק מה להפסיד מכך. אבל יש לי אלוקים שבשמיים שמגן עליי מכל הכפשה. והכל לטובה תמיד.

(צילום: אתר מכון פועה)

ובעניין הזה אני רוצה לציין לשבח את השיטה המנומסת שבה אתה נוקט. אתה מתאר מה ששמעת/צוטט בפניך, ואז מסייג ואומר שכל ביקורתך היא רק בתנאי ששמעת נכון. גם נימוס בסיסי וגם הזדמנות "לרדת מהעץ", כפי שאמרת. זה יפה בעיניי. שקול. מדוד. לא מתלהם. הלוואי וכולם היו נוקטים בגישה זו. במיוחד רבנים, שעיני כל הציבור נשואות אליהם.

לגבי מה שלמדתי אצלכם - אמרו חכמים לא לירוק לבור שממנו שתית. ואני משתדלת להתאמץ על זה. למדתי אצלכם קורס אחד בלבד, הנקרא קורס בודקות טהרה. ואותו עשיתי אחרי שהתלבטתי מאוד במשך תקופה ארוכה. ובגלל שאני אישה ישרה - ומכל כישרונותיי הרבים, מעלת היושר היא החזקה מכולם - אמרתי את זה גם בראיון הקבלה ופירטתי מדוע. לא באתי מתוך התלהבות.

אף על פי כן עשיתי את הקורס וסיימתי אותו בהצלחה. לאחריו עשיתי בדיקות טהרה במשך תקופה של כשנה. היה לי כבר ניסיון קודם בעסקי הנרתיק, כך שיש להניח שעשיתי את הבדיקות היטב. מצאתי מה שהיה אפשר למצוא. לא מצאתי כשבאמת לא היה מה למצוא. שוחחתי עם רבנים באון ליין וגם לפני ואחרי בדיקות.

בחלוף זמן ראיתי שהתחושות הקשות שיש לי סביב הבדיקות לא עוברות לי. זה הרגיש לי לא נכון. לא נכון לי לחטט בנרתיק מסיבות דתיות. באף תרבות זה לא עבד לטובת הנשים. וגם באמצע הבדיקות הרגשתי רע. רע היה לי עם מה שאני עושה. ולכן הפסקתי לחלוטין עם בדיקות טהרה. כי הבנתי שזה לא ישר לעשות משהו שנוגד אותי. זה לא התאים לי.

תודה רבה לך שקראת אותי עד כה, אף שהארכתי. מדפנה".

יש לציין שהשיח של הרב בורשטיין עם דפנה מאיר לא היה הראשון שלו בנושא. לפני כחמש שנים, לאחר שד"ר רוזנק הוציא את הספר שלו, פנה ראש מכון פוע"ה לשורה ארוכה של רבנים, רבניות ואנשי מקצוע, בבקשה שיתייחסו לטענותיו של הרופא הבכיר. הפניה נעשתה לרבנים ופוסקי הלכה המשתייכים לכל הזרמים בציונות הדתית, הן השמרנים והן הליברלים ואת הדברים העלה הרב בורשטיין על הכתב ויצר מהם חוברת שהופצה לרבנים רבים.

לציבור הרחב כך הוחלט, לא הופץ בזמנו האוגדן, אך הוא הגיע לידי 'כיפה' ומעיון בו עולה כי קרוב ל-30 דמויות מפתח בעולם ההלכתי, יצרו חזית אחידה כנגד ספרו וטענותיו של ד"ר רוזנק. כבר בדבר העורך נכתבה התנצלות של הרב אריה כץ על כך ש-"קובץ תגובות זה, מוטב היה שלא יבוא לעולם כלל", אך, "המחשבה על כך שאדם שאיננו אמון על פסיקת הלכה, יוציא לאור ספר שלם, שכל מטרתו היא לקרוא לביטולה של אחת מתקנות חז"ל החשובות ביותר, הרי היא מופרכת מיסודה".

"במקום להחליף רב שתחליף רופא"

רב העיר רמת גן הרב יעקב אריאל, כתב כי "חז"ל לא ראו דוגמא טובה יותר להלכה פסוקה ומוחלטת, שאין עליה עוררין, מאשר הלכה זו של שבעת נקיים. אין שום מקום לערער על הלכה פסוקה זו, שעם ישראל הולך לפיה כבר אפי שנים!".

חוקר ההלכה הרב איתי אליצור, סבר כי "טענתו של ד"ר רוזנק היא טענה כבדה שצריכה להישקל, ואכן נשקלת, בכובד ראש בעולם הרבני. המקום שבו היא איננה נשקלת בכובד ראש, אלא בקלות ראש רבה מידי, הוא בקרב קוראי ספרו של ד"ר רוזניק. וכאן עצם הבעיה".

הרב שמואל אריאל משיבת עתניאל, אמר על ד"ר רוזנק ש-"אילו היה הכותב מעלה רק את השאלות עצמן ללא קביעה של מסקנה חסרת אחריות, היה בכך כדי לתרום לדיון בבית המדרש. אולם הכרעה בשאלות אלה תוכל להתקיים רק ע"י קיומם של 2 תנאים עיקריים: בירור מעמיק ויסודי של הסוגיה וקיומו של גוף פסיקה כלל ישראלי".

ראש מכון פוע"ה הרב בורשטיין בעצמו, התייחס לטיעונים הרפואיים של רוזנק וכתב כי "לא זו בלבדשהאמירות ההלכתיות המצויות בספר מבוססות על סילופים וחצאי אמיתותף הרי שגם המידע הרפואי שבספר, שנמצא כביכול בתחום מומחיותו, הינו סלקטיבי ונוגע בחוסר דיוק".

הרב הלל בן שלמה ממכון המקדש הדגיש את חכמתם הגדולה של חז"ל וציין ש-"הסתכלותם של החכמים היא הסתכלות רחבה, ולא כל אחד שהמתיימר לייצג את טובתם של כלל ישראל (או את טובתן של בנות ישראל), מודע לשיקולים השונים אשר עומדים בפניהם".

הרב יעקב ורהפטיג שהיה ממקימי פרוייקט יועצות ההלכה במדרשת 'נשמת', הלין על כך שהתפיסה השלטת כיום היא ש-"האדם הוא העיקר, ומתוך תפיסה קיצונית זו, חלה גם התרופפות במחויבות להלכה, וכל אחד ואחת שטעם במשהו מעולמה של תורה, מרגיש עצמו כרבן של כל בני הגולה שיכול בהבל פה להחליט מה חשוב ומה אינו חשוב, ולכופף את ההלכה לרצונו ולסיפוקו האישי".

הרב יובל שרלו כתב כי "אין בנמצא פוסק הלכה אחד שמערער על קיומה של תקנה זו ועל החובה לשמור אותה באופן מלא.אין להקיש דבר ממצבים בעייתיים על החובה המלאה לשמור שבעה נקיים".

ראש ישיבת הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע, הרב דוד ביגמן, התייחס לכך שבעבר הוא דן עם ד"ר רוזנק על טענותיו וכי "למרות חולשת טענותיו, דעתו קונה שביתה בדעת הקהל. כדי למזער את הנזק, חייבים להמשיך לשדר לציבור שאפשר לפתור את הבעיות".

באוגדן הובאו גם חוות דעת רפואיות שהתייחסו לטיעוניו המקצועיים של רוזנק. פרופסור פול קליימן, מרצה לגניקולוגיה ומנהל המרכז לפריון אטווא קנדה, טען כי לאחר שעיין בספרו של ד"ר רוזנק ומצא בו "אי דיוקים וטעויות בנושאים רפואיים הנוגעים לפוריות". בהמשך הוא שטח את דעתו המקצועית בנושא 'עקרות הלכתית' וסיכם שהטיפול בבעיה הוא "קל, יעיל ובטוח, ללא כל צורך לשנות את ההלכה המקובלת מדורי דורות".

ד"ר חוה-יעל שרייבר, מומחית בגניקולוגיה ומילדות, מחזיקה גם בדעה שהטיעונים סביב נושא העקרות ההלכתית סובלים מאי דיוקים.לדבריה, "אחוז קטן של הנשים באמת סובל מבעיה זו. לאישה שנאמר לה במרפאה להחליף רב, אולי כדאי שהיא תחליף רופא".

לסיום, כדאי לקרוא מעט מן הדברים שכתבו בנושא, הרב ד"ר בנימין לאו ורעייתו הרבנית נעה לאו שציינו כי להבנתם, "מציג ד"ר רוזניק גישה היסטורית המערערת במידה רבה את כל הגישה המקובלת בעולמם של פוסקי ההלכה ושומריה".

לטענתם, "כל מי שקורא ספרות תשובות של פוסקי זמננו רואה את מודעותם לשאלת העקרות ההלכתית. הזוג לאו מעוניינים "להעלות את מודעות הציבור לעניינים הלכתיים, להגביר את לימוד התורה, ולהגיע לקיום מלא ואמיתי של ההלכה", מתוך תקווה, "שהלימוד יתרום לגישה אחראית כלפי עולמה של ההלכה ולהבנת התהליכים בהם היא נוצרת, ולא לערעורה מבפנים".