למה אני בתחרות בעולם הזה?

לשואלת היקרה שלום!!

וואו, שאלה יפה וחשובה כל כך! תודה רבה,

את למעשה נוגעת בסלע קיומנו, במי שאנחנו.

האם אנחנו חבורה של אנשים במרדף אחרי אחרי מצוות כמן רשימת מכולת בתקווה להרוויח כמה שיותר מוצרים? מה אנחנו מחפשים?

אז האמת שזו שהגדרת את כחילוניה נגעה בדיוק בנקודה - אנחנו בדיוק לא רוצים להיות כאלו.

אנו לא במירוץ אחר אסימונים, אנחנו לא מתפללים כדי שעולם הבא שלנו יהיה יותר טוב ואני לא שומר שבת רק כדי שלי עצמי יהיה עוד וי אצל הקב"ה..

אנו שואפים להזדהות עם המצוות. להבין ולהפנים שכשאני עושה את דבר ה' אני מתחבר אליו, אני מבין מעט יותר, אני שואף כמה שיותר לטוב - לאמת שנתנה לנו לחיים גדולים ומשמעותיים - חיים עם מצוות.

הקב"ה בעצמו נתן לנו את האופציה(בתפילה למשל) להיות שותפים למעשה בראשית, כך שאין כאן יחסי "עובד מעביד", יש כאן שותפות וחתירה ושאיפה להיות יחד.

כשאני עושה מצווה אני מבין שאני בעל משמעות בעולם, יש לי שליחות בעולם ואני מקיים אותה גם דרך מצוותי, ובאופי המיוחד שאני דווקא אני מקיים את אותה מצווה. כל אחד בגוון שלו, במי שהוא.

כמובן, אם ישנה מצווה אותה קשה לנו יותר לקיים - עוד יותר טוב! זו קריאה כי עלינו להתחיל לגדול, להבין להגיע להבנת עומק - מה עניינה של המצווה, מה העומק שלה? היכן אני נמצא במצווה הזו?

כך שאנו מדברים על מספר שלבים:

אנו מקיימים מצוות אכן כי הקב"ה ציווה עלינו, כמובן להאמין בקב"ה ובבחירתו אותנו לעם הבא להביא את שמו בעולם, דרך חייו ואופיו המיוחד של האומה שלנו.

שלב שני עמוק יותר הוא הזדהות עם המצוות אותן אני מקיים, שמחה בהם והסתכלות עליהן בצורה נכוחה, כיכולת שלי להביע את עצמי דרך דבר ה' בעולם, דרך המצווה עצמה, ובכך אני לא רק משפיע על עצמי, אני משפיע על המציאות.

והעומק הגדול ביותר הוא לקיחת מצווה אותה אינני מבין - ומביא אותה אליי, להבנה שלי.

אך אנו לא מסיימים שם, האם המצווה היא רק בשבילי? ממש לא. איכפת לי מאד גם עם אחי לא שומר שבת - כי הוא ואני זה אחד. והשבת שלי חסירה כאשר אחר איננו שם. ממש כך.

ראי,אנחנו חיים בעולם הישגי מצד אחד ומצד שני עולם שה"אני" בו תופס את המקום המרכזי - אם אני ממצא את עצמי, אם טוב לי וכו'.

דווקא בגלל שבמערכת המצוות קיים גם מקום של ענווה, שלא הכל אני מבין -אבל אני מבין שאני מביא טוב לעולם, אני מבין שאני בא לרומם את עמ"י, ועוד יותר - את העולם.

אז האני שלי - הוא רחב יותר ,משמעותי יותר!

האם אין בזה שמחה גדולה, שכל צעד שלנו בחיים מקבל משמעות? שאנחנו משמעותיים?

על זה נאמר - עולמך תראה בחייך - ככל שאנחנו מזוהים עם מי שאנחנו - אנחנו כבר טועמים ממה שאת כינית - גן עדן\עולם הבא וכו'.

חיים מלאי משמעות,

אז אם נסכם ונאמר:

לצערנו בגלות, בכדי לשמור על עמ"י נאצלנו להתגדר בד' אמות הלכה. ואז גם האלמנטים האלו של בעל מכולת והספקים של מצוות כאיזה ציור ילדותי שאנחנו צוברים לעצמנו מצוות לטובת עולם הבא - היה נצרך לאז וכיום אבד ועבר.

כיום מששבנו לארצנו אנו חוזרים לחיינו הנורמליים - של הבנת משמעותינו, תפקידנו, מהותנו.

והמצוות שהינן סגנון החיים הכי ישראלי - הן חיינו, במגמה להביא טוב לעולם, במגמה להפוך את עצמי לטוב ואת העולם בסוף גם כן. להביא את דבר ה' שכולו טוב.

אלו הם חיינו, חתירה למשמעות וטוב.

אז תודה רבה לך לשאלתך היפה!!

ואם לא נגעתי בנקודה או שמא לא הסברתי עצמי מספיק טוב,

מוזמנת בשמחה hananb1081@gmail.com

בהצלחה בכל,

חנן