לתת ולשמור על עצמי- איך לעשות את זה ביחד?

שלום יקרה,

יישר כוח על השאלה החשובה שלך. מקסים לראות שאת רוצה לתרום ולתת ובוחרת לעשות את הבחירות שלך מתוך התבוננות ושיקול דעת.

קודם כל, חשוב לי שתדעי שבסופו של דבר רק את יכולה לדעת מה באמת נכון לך. אני אנסה להעלות לך כמה נקודות למחשבה, אבל רק את בעמידה כנה מול עצמך ומול המקום שאת מרגישה שאת יכולה להיות בו, תוכלי לקבל את ההחלטה הזו.

אם לא תאכלי איך תגדלי?!

חשוב להבין שהיציאה החוצה בשירות לאומי, דורשת בכל מקרה את הצורך בצמיחה מתמדת. לא להפסיק ללמוד ולגדול, כל הזמן לחפש מקורות ולשאוב מהם כוחות ויציבות בדרך. גם מבחינה נפשית כמובן, אבל גם מבחינה תורנית. אחרי שנמצאים במסגרת במשך 12 שנים שעוטפת, יוצאים החוצה ונדרשים לעמוד לבד, בכוחות עצמך(מאמינה שכבר חווית את זה אחרי שנה אחת של שירות).

אפשר לומר שהיציאה החוצה היא כביכול 'מלכלכת', את יוצאת כדי לתת ולתרום ונפגשת בכל מיני דברים שאולי אם היית נשארת במקום סגור ומוגן לא היית נחשפת אליהם, ונכון גם שזה יכול להיות לפעמים טיפה מסוכן. פעם שמעתי רעיון מקסים של הרב אייל ורד, על פרשת חוקת, שבה מסופר על כך שהכהן מטהר את טמאי המת עם אפר הפרה האדומה ובתהליך הזה גם הוא נטמא בעצמו וצריך לעבור תהליך של טהרה. בעצם, הוא בא לעזור לאדם אחר ו'מתלכלך' בעצמו. אז אפשר להגיד שאין טעם בדרך כזו. מה הטעם שכדי לעזור לאדם אחר הוא נטמא בעצמו?! עדיף שכל אחד ידאג לעצמו. אבל אז אפשר לראות שהפרשה מתחילה במילים – "זאת חוקת התורה". כלומר, זה מה שמתבקש מאתנו. שנצא החוצה. גם אם נתלכלך קצת כביכול. כמובן בגבולות שבהם כל אחד יכול לתת ולכן בעיניי, צריך לשים לב שפה מדובר על כהן, והוא נמצא בדרגה גבוהה ומחובר מאוד לתורה. לכן אפשר ללמוד מזה שאם שומרים באמת על חיבור, אם זוכרים שצריך כל הזמן להיות בצמיחה ועם היד על הדופק, אז אפשר לצאת החוצה.

שוב, לא משנה איפה יצאנו לתרום. צריך כל הזמן לגדול ולצמוח, לשמור על עצמנו דרך לימוד, דרך חבורה טובה שעוזרת לנו, ואפילו דרך קשר עם דמות משמעותית שיכולה לכוון אותנו ולעזור בנקודות שונות.

המורכבות שבעבודה עם נוער

אני חושבת שתיארת מדויק את הקשיים שיכולים להיות בעבודה עם נוער. מעבר לעקרונות והערכים, אפשר להיקלע לסיטואציות שונות שמהוות קושי. יצירת הקשר עם נערים שונים למשל, אם לא שומרים על גבולות גם בזה, יכולה להגיע למקומות לא בהכרח נכונים.

אם דיברנו על הצורך בצמיחה מתמדת, אז אפשר לומר שבעבודה עם הנוער הצורך בכך בולט וחשוב יותר. בת במקום כזה נדרשת כל הזמן לעמוד על הגבולות שלה, לברר אותם ואפילו לפעמים לדעת להסביר אותם מאתיים פעם. לכן חשוב מאוד, כמו שכתבתי בהתחלה, לבחון את עצמך אם את מסוגלת לעמוד במקום כזה. אם את מרגישה שהגבולות שלך והדרך שלך הם ברורים ואת יכולה לעבוד במקום שיעמיד אותך המון מול הגבולות שלך.

לא כתבת בשאלתך אם את מדברת על תקן ספציפי או באופן כללי, אבל הייתי רוצה להציע לך אולי לחפש מקום שהצוות בו דתי (גם אם התלמידים לא). זה יכול לתת לך המון כוח וגב ולמנוע מלחמות מיותרות. אני יכולה להגיד לך מהניסיון שלי, שהעבודה בתיכון שגם הצוות בו לא דתי, דורשת עוד כוחות כדי לעמוד על הגבולות שלך שאף אחד לא מבין או מזדהה איתם. זה אפשרי, אבל זה שוב דורש מקום לשאוב ממנו את הכוחות ואת היציבות בדרך שלך כדי להיות מסוגלת לזה.

אז מה עושים בתכ'לס?

כמו שכתבתי כמה פעמים, התשובה באמת נמצאת אצלך. ולהחלטה כזו תוכלי להגיע מתוך התבוננות בעצמך. חשוב שתעזי לשאול את עצמך את השאלות ולענות עליהן.

תוכלי לשאול את עצמך- האם אני באמת רוצה את התחום הזה (או רק בגלל שזה נחשב..)? האם אני חושבת שאני יכולה לעמוד על העקרונות שלי למרות הכול? האם אני חושבת שאני מסוגלת לקבל עזרה במידה ואני נתקלת בקשיים שונים? האם הצורך בלעמוד על הגבולות שלי יחזק אותי או יחליש אותי?

במידה ותחליטי ללכת לתיכון, בעיניי יש כמה כלים משמעותיים שתוכלי להיעזר בהם:

א. להחליט מראש על גבולות ברורים שאת שומרת עליהם. לא להתחיל ואז לחשוב על מה כדאי לקבוע בתור גבול. אלא מראש לעצור, ולחשוב על דברים שחשוב לך לשמור עליהם, עקרונות שאת רוצה שישמרו ועכשיו את עוצרת ואפילו כותבת אותם לעצמך. כדי שהם יהיו לנגד עינייך מההתחלה וכך תצליחי יותר לשמור על עצמך.

ב. לקבוע לעצמך זמן שאת לומדת, שאת מתמלאת. זה יכול להיות לימוד עצמי, בחבורה, ואפילו בחברותא עם חברה או דמות שאת מעריכה. וחשוב לא לוותר על זה, אלא להתמיד ולשמור על היכולת לצמוח ולהתמלא גם בתוך השגרה.

ג. מעבר לכך שההתמודדות בעבודה עם נוער יכולה להיות מבחינה ערכית ודתית, יכולים לעלות גם קשיים רגשיים. להיחשף לכל מיני סיפורים קשים ומציאויות מורכבות (כמו שאמרנו 'להתלכלך'). חשוב לוודא שאת לא לבד ויש לך דמות שאת מרגישה שאת יכולה להתייעץ איתה ולשתף אותה.

אני מאחלת לך המון הצלחה בעז"ה! שתמצאי את המקום לתת בו ושיגדיל אותך!

אם משהו לא לגמרי מובן, מוזמנת לפנות אלי בשמחה.

מעין

maayand054@gmail.com