שאלה
שלום כבוד הרב
שלום כבוד רב,
1. רציתי לשאול האם זה לשון הרע כאשר
מישהי במקום העבודה משתפת אותי על מישהי אחרת שעובדת איתנו על זה שהיא מנג'סת לה בהגזמה בנוגע לבן שלה שלומד אצלנו ושהיא קצת מציקה לה בהודעות עם שאלות מציקות בעיניה וכשאני שומעת אני מבינה בדיוק מה שהיא מתארת כי גם לי זה קרה עם אותה אישה כמה פעמים ואני אומרת לה שאני מבינה את מה שהיא מתארת כי גם לי קרה איתה משהו דומה ואני מנסה להסביר לה שהיא פשוט נוהגת כך מדאגה כלפיו ומנסה להסביר לה את הצד ההגיוני של ההתנהגות שלה ואת הסיבה שאני מקילה על זה ולא כועסת עליה כי אני מבינה את הדאגה ומצד שני אני גם מזדהה עם הצד המקצועי שבעניין של זו שמספרת ואומרת שגם אני חושבת שזה מוגזם שליחת ההודעות וסוג השאלות. והיא עונה שזו דאגה יתרה מוגזמת שלא בריאה לילד ואנו מתייעצות מה לעשות.
2. אותה שאלה לגבי מנהלת במקום העבודה בבית ספר שהיא תמיד מתהלכת כשהיא זעופה וכעסנית ולפעמים נוהגת אל העובדים בצורה לא נעימה ללא סיבה נראת לעין (בעינינו) ואנחנו מידי פעם מדברות על זה כשרואות את ההתנהגות, חושבות יחד למה היא נוהגת ככה וקצת מדברות על זה לעתים בצחוק כשזה קורה כי קשה לעבור על זה בשתיקה ולהתעלם מההתנהגות הזו שהיא פתאום נכנסת לחדר המורים במבט קשוח או כעוס ויכולה לדבר בכעס או התנשאות ואז כשהיא יוצאת יש תחושה של פליאה ותימהון לגבי זה וקשה שלא לדבר על ההתנהגות הזו כי זה חלק מהילך העבודה וקשה לשתוק על זה ולהעביר את זה בשקט.
לפעמים מרוב שזה קורה אנו מכנות אותה בצחוק "מכשופה" כדי שלא יהיה ברור שאנו מדברות עליה ואם קורה משהו שנעשה כלפי מישהי מהעובדות אז גם מרגישים בצורך לשתף ולדבר על זה.
3. אותה שאלה הפעם לגבי ילד בן 7 שאני ובן זוגי חושבים שהוא לא מחונך ושלא כדאי שהבן שלנו יתראה איתו ומדברים על דוגמאות שלילות שהילד הזה עושה ובאיך שזה לדעתנו השפיע על הבן שלנו ומדברים על שהוא לא מתאים לו
תודה רבה ובשורות טובות!
תשובה
שלום וברכה
יישר כוח על השאלות הכה חשובות. אלו הנושאים העומדים ברום החשיבות של דיני תורה.
בדיני לשון הרע ישנה משמעות גדולה מאוד הן לנסיבות ולמניע, והן לאופן שהדברים נאמרים. אם המניע הוא לפגוע וללכלך על הבריות – הדבר אסור מאוד; אם המניע הוא תיקון, פתיחת לב, חיפוש פיתרון לבעיה, הצלת עשוק מיד עושקו וכדו', והדברים נאמרים בדרך המותרת – הם מצווה ולא רק מותרים.
מה שאת עושה עם האישה שמשתפת על אותה אמא לבן – הוא נכון מאוד. מחד גיסא, את מקשיבה למצוקתה, ולצורך שלה לפרוק את התסכול על ההודעות; מאידך גיסא, את מחפשת דרך של תיקון, הצעת מבט אחר בעין טובה, ולא זו בלבד אלא שאתן מתייעצות מהי הדרך הראויה להתמודד עם המצב הזה. כך ראוי לנהוג, וכמובן להקפיד על כך שלא גולשים לדיבורים רעים על נושאים אחרים, לא הופכים את הדברים לבדיחה וכדו'.
על המנהלת זה סיפור מורכב יותר. אם יש צורך לפרוק בגלל התעמרות וכדו' – הדבר מותר. אבל אם לא – בשל העובדה שאתן לא הולכות לעשות שום דבר, ולא עומד לצאת מהדיבורים אלה תהליך של תיקון ושינוי, לא נראה שהדבר מותר. כאמור, אם יש צורך להתגונן מפני המנהלת – אזי הדברים מותרים. בכל מקרה, אסור לכנות לה שם, וצריך להימנע בצורה קיצונית מכינויים שונים.
בוודאי שמותר לדבר על שאלות חינוכיות.
כל טוב ויישר כוח גדול